פסוק זה מבטא את המצווה על כל יהודי לכתוב ספר התורה. ספר התורה מורכב מחמשת חומשי התורה הכתובים על קלף כשר. כתיבת ספר התורה יכולה לעשות רק בידי סופר סת"ם שבקי בכל דיני העשייה והכתיבה, שהן המורכבים והחמורים במבין תשמישי הקדושה ביהדות.
להלן כמה נושאים שנוגעים ספציפית בספרי תורה:
הקלף
ספר התורה יכול להיכתב רק על קלף כשר ואם כתבו אותו על חומר אחר כגון נייר, הספר פסול. בעבר היו מושחים את הקלף בחומר מיוחד כדי ליפות את הקלף, אולם קיימת מחלוקת באחרונים האם יש במשיחה משום חציצה, לכתחילה יש להחמיר ולא למשוח את הקלף, כיום לא מיצרים כבר קלף משוח, אבל במקום שיש ספר משוח, מותר לקרוא בו ולברך עליו. בספר תורה יש בדרך כלל 62 יריעות שהם 245 עמודים.
כתיבת ספר תורה
כיום עם המצאת הדפוס, לא לומדים תורה מתוך ספר התורה הכתוב על קלף, וממילא אין צורך בספר התורה בביתו של האדם, על כן נהגו שכאשר אדם כותב או קונה ספר תורה, הוא נותנו בפיקדון לבית הכנסת, לתועלת קריאת התורה בציבור.
סוגי כתיבה
קיימים ארבעה סוגי כתב עיקריים, כתב ספרדי, כתב בית יוסף (אשכנזי), כתב האר"י (אשכנזי חסידי), כתב האדמו"ר הזקן (כפי שנהוג בחסידות חב"ד). ההבדל בינהם הוא בגופן הכתב, על אף הגלות הארוכה שעבר עם ישראל, בה פוזר בארצות שונות ורחוקות, נוסח ספרי התורה בקהילות היהודיות נשאר אחיד.
צורת ספר התורה
את ספר התורה למנהג הספרדים, מניחים בתוך תיבת עץ מהודרת (תיק) מהודר. למנהג האשכנזים, ספר התורה גלול על מוטות עץ המכונים "עצי חיים" ונעטף בבד קטיפה מעוטר ("מעיל").
כשרות ספר התורה
ספר התורה עלול להיפסל בגלל טעות בכתיבה, מילה חסרה או מיותרת או מילה שכתובה באופן לא מדויק, לכן ספר התורה נבדק לפני הכנסתו, גם ע"י מגיה וגם ע"י תוכנת מחשב.
ספר תורה יכול להיפסל בעקבות בלאי טבעי של הקלף או הדיו ולהפוך ספר תורה כשר לפסול ודינו גניזה, אם אי אפשר לתקנו. בכל אופן, אין להשתמש בספר תורה שנפסל עד שיתוקן.
קדושת ספר התורה
כל הרואה ספר תורה בשעה שמוליכים אותו, חייב לקום לכבוד הספר. מנהג נפוץ בקרב קהילות ישראל שבעת העברת ספר תורה ממקום למקום, מספר אנשים מלווים את הספר בהליכתו.
הכנסת ספר תורה
סופו של תהליך כתיבת ספר התורה הינו שמחה לכל הנוגעים בדבר – לסופר, לתורמים, לקהילה ולכן היא נחגגת ברוב עם בשירה ובריקודים.לאחר שמכניסים את הספר תורה בפעם הראשונה לארון קודש, נהוג להוציא אותו בפעם הראשונה, תוך כדי אמירת פסוקי "אתה הראית לדעת" (כמו בשמחת תורה) ולקרוא בו בלא ברכה בפרשת וזאת הברכה מ-"מעונה אלקי קדם" עד סוף הפרשה. לאחר מכן מכניסים אותו חזרה לארון הקודש.